שדרוג שיתופי הפעולה בין ערים לאוניברסיטאות 

 

אוניברסיטאות מתאפיינות ביכולות מחקר מתקדמות ובמאגרי מידע עשירים, ואילו רשויות מקומיות רבות זקוקות למידע מהימן ואיכותי ולכלים שיסייעו להן להבין את הצרכים השונים של תושבי הרשות. לאור זאת, שיתוף פעולה בין המוסדות נראה הגיוני ומתבקש, אך לעיתים קרובות מדי קיים נתק בין המוסדות האקדמיים לרשויות המקומיות. שכן מוסדות אקדמיים מתמקדים במחקרים שמיועדים לפרסום בכתבי עת מדעיים, בעוד רשויות ועיריות מחפשות פתרונות מעשיים ומיידיים לבעיות יומיומיות.

איך מביאים את הידע המקצועי מגופי המחקר המקומיים לכדי פתרונות עירוניים מוחשיים (בדגש על פתרונות אקלים)? בנושא הזה עוסק דוח שפורסם לאחרונה על ידי פרופ' קרולין נווז'אן, המדענית הראשית של העיר אמסטרדם, יחד עם קולגות בתפקידים דומים בערים שונות ברחבי אירופה. הדוח מבוסס על המסגרת שפיתחה ד"ר נווז'אן לחיבור בין חוקרות וחוקרים לבין תושבי העיר ומנהיגיה, ומציע תובנות חשובות לרשויות מקומיות ועיריות ברחביהעולם המבקשות לשתף פעולה עם מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים עירוניים ולרתום את הידע שנצבר בהם לשם בניית עתיד מבטיח עבור קהילותיהן.

פיתוח שאלות מחקר במשותף: שותפות אמיתית 

שיתופי פעולה בין ערים לאוניברסיטאות עלולים להיתקל בקשיים בשל הבדלים בתרבות הארגונית, בתחומי האחריות ובשיטות העבודה בין פקידי עירייה לאנשי האקדמיה. כדי להתמודד עם האתגר הזה, יזמו ד"ר נווז'אן ועמיתיה את  - City Science Initiative תוכנית שבה משתפים כלים, שיטות עבודה ולקחים שנלמדו מכ-20 ערים שונות לשם זיהוי אסטרטגיות יעילות. 

 

אחת התובנות המרכזיות היא ששיתופי פעולה משגשגים כאשר השותפות מתחילה כבר בשלב מוקדם, כלומר כאשר האוניברסיטאות, העיריות והתושבים מנסחים יחד את שאלות המחקר במקום לנסות ליישם פתרונות קיימים. הגישה הזו דורשת קשר בלתי אמצעי ופורומים ללמידה הדדית, כולל סדנאות אינטראקטיביות, בין תושבים, מנהיגים וחוקרים לפני השקת תוכנית פעולה חדשה.

"כאשר אתם נמצאים בקשר רציף [עם עיריות ותושבים], שאלות המחקר שלכם משתנות", אומרת ד"ר נווז'אן למערכת 'בלומברג ערים'. עיר המוצא שלה, אמסטרדם, נתמכת על ידי תוכנית צוות החדשנות("i-team")  של קרן בלומברג.

ד"ר נווז'אן מציגה כדוגמה פגישה שקיימה עם פרופסורים שהתמקדו במעבר של קהילה מסוימת לאנרגיה ירוקה. לדבריה, מה שסייע לקדם את התוכנית לשלב הבא הוא השילוב המוצלח בין המומחיות הטכנית של השותפים האקדמיים לבין תובנות ספציפיות לעיר ולקהילה שבה מבקשים לעשות שינוי - החל מבעיות של בעלוּת על קרקעות ועד למגבלות סמכות של הרשות המקומית בכפיית אימוץ טכנולוגיות על התושבים.

מינוי אנשי קשר ייעודיים כגון מדענים ראשיים או אנשי מפתח אחרים 

כמעט כל שותפות בין ערים למוסדות מחקר דורשת איש קשר ייעודי לניהול העבודה משני הצדדים. עם זאת, לרוב הערים אין מדען ראשי, התפקיד אותו ממלאת ד"ר נווז'אן ועוד כ-24 מעמיתיה ברחבי אירופה.

ד"ר נווז'אן מסבירה כי מדענים ראשיים "מפגישים בין האנשים בעלי היכולת לשנות את מהלך האירועים לבין אלה היוצרים את חזית הידע". במילים אחרות, הם הגשר בין המנהיגים המקומיים, בעלי הסמכות לשנות את אופן מתן השירותים, הרכש ומשימות חיוניות אחרות, לבין המומחים המובילים בתחומם.

הגדרת תקן לתפקיד כזה עלולה להיות מאתגרת עבור ראשי ערים שמתמודדים עם אילוצי תקציב, אך מה שחשוב יותר מהגדרת התפקיד הוא שבפועל יהיה בעירייה מישהו שתפקידו הקבוע הוא לפקח על מאמצי המחקר ולתאם שיתופי פעולה בין העיר לאוניברסיטאות וגופי הידע שנמצאים בעיר. במקרים מסוימים בארצות הברית, שותפויות כאלה נשענות על מנהלי חדשנות ראשיים.

למעשה, אם נבדוק מה קורה בפועל בשטח נגלה שערים רבות כבר מייצרות כמויות משמעותיות של מחקר בעל ערך בעזרת הגופים האקדמיים. ד"ר נווז'אן ממליצה לראשי ערים לשקול לאפשר למומחי תוכן בצוותים שלהם להקדיש מספר שעות בחודש לשם ריכוז ושיתוף ידע שנצבר במהלך המחקרים שבוצעו בעיר במשך החודש על ידי גורמים שונים. צעד כזה עשוי לסייע ביצירת מוקד שבו ערים ואוניברסיטאות ישתפו פעולה באופן שגרתי גם בטווח הארוך.

"אני יכולה לדבר בשפות מקצועיות רבות, אבל חשוב יותר שאני יוצרת נקודת מפגש שלישית שכולם יכולים להתחבר אליה", אומרת ד"ר נווז'אן.

דיאלוג עם חוקרים על מדדים להשפעה מקומית 

מנהיגים מקומיים עשויים לגלות שלעיתים חסר להם הידע המקצועי הנדרש לשם ביצוע פעולות קצרות טווח במגוון נושאים. הדוח של ד"ר נווז'אן מתמקד אומנם בסוגיות של אקלים, אך הוא מראה כיצד שותפויות עם אוניברסיטאות וגופי מחקר יכולות לסייע בצמצום פערים במגוון רחב של נושאים.

"לאוניברסיטאות יש מתודולוגיות שהן יכולות ליישם ובאמצעותן להשפיע, והן יכולות לעשות זאת בדרך מדעית מבוססת", אומרת ד"ר נווז'אן.

לדוגמה, הדוח מציע לערים לשתף פעולה עם אוניברסיטאות בכל הנוגע לשילוב בין רכש לאיכות הסביבה וקיימוּת. הרעיון הזה כבר נבחן בהמבורג, גרמניה, ומציע גישה חדשה לזיהוי חומרים שניתנים לשימוש חוזר ומִחזור לפני הריסת מבנים. כפי שמצוין בדוח, "הניסיון הזה בוצע באמצעות דיאלוג, בדיקת גישות, שילוב בין הניסיון של שותפים פרטיים להתחשבות בדרישות ציבוריות, ובתמיכת הידע של בעלי עניין ומומחים". השאיפה היא לבנות מסד נתונים ציבורי שבו עסקים יוכלו למצוא מקורות מקומיים של חומרים ממוחזרים. עוד מציע הדוח שעיריות יחזקו שותפויות מסוג זה על ידי חתימת חוזים לרכש עתידי הכוללים דרישות למִחזור חומרים. כאן אמנם מדובר על איכות הסביבה וקיימות, אבל ערים יכולות להשתמש בגישה הזאת גם לגבי נושאים אחרים.

למעשה, מכיוון שכל עיר עוסקת ברכש, התחום הזה מזמן את אחת ההזדמנויות הטובות ביותר לערים לפנות לאוניברסיטאות ולבקש סיוע בפיתוח דרכים חדשות למדידה והכוונה של התקדמות במגוון אתגרים מקומיים.

כפי שמסבירה ד"ר נווז'אן, "כל עיר קטנה יכולה לעשות זאת."