על סף משבר מים: כך הדאטה הצילה את מונטווידאו

היכולת של העירייה לאסוף ולנתח נתונים באופן רוחבי עשתה את ההבדל כאשר בירת אורוגוואי נקלעה למשבר

במשך שלוש שנים הייתה בצורת באורגוואי, ובאביב האחרון תושבי מונטווידאו החלו לשים לב לטעם מוזר במי השתייה שלהם. התברר שאגם פסו סברינו, מקור המים המתוקים העיקרי של העיר, התרוקן כמעט לחלוטין, וחברת המים הממשלתית החלה להסיט מים מלוחים מנהר ריו דה לה פלטה לעיר כדי למלא מחדש את מאגר המים. כתוצאה מכך הצטברו במים רמות נתרן שאומנם נחשבות בטוחות עבור רוב האוכלוסייה (נשים בהיריון ואנשים עם בעיות בריאות הוזהרו שלא לשתות מים מהברז), אך מומחים העריכו שבעוד מספר ימים תיעצר לחלוטין אספקת מי השתייה לעיר הבירה.

ובדיוק אז, נכנסה העירייה לפעולה – הנגישה ביעילות מי שתייה לאלו שהיו זקוקים לכך, וסייעה בבלימת המשבר בעזרת צוות דאטה (איסוף נתונים) שהקימה ראשת העיר קרולינה קוסה במסגרת היוזמה "ערים משתמשות בדאטה" של קרן בלומברג. ואכן, שימוש בדאטה היה החוט המקשר בין הפעולות הרבות שנקטה העירייה במסגרת ניסיונותיה לבלום את המשבר - החל משיתוף מידע ועדכונים בזמן אמת עם התושבים על מצב איכות המים, ועד זיהוי מאגרי מי באר בטוחים וחלוקה ממוקדת של בקבוקי מים לאנשים עם בעיות רפואיות.

התגובה מבוססת הדאטה של מונטווידאו הייתה כה מרשימה ומגוונת, עד שלא מן הנמנע שהיא זו שעוררה את ממשלת אורוגוואי לפעול בנושא. זו דוגמה נהדרת לדרך שבה יכולות הרשות המקומית בניהול דאטה עירונית מקומית מסוגלת לעשות הבדל דרמטי – ובמקרה הזה, הבדל של חיים ומוות ממש.

תקשורת ברורה ומכוונת

וכך כתב העיתונאי בן המקום גיירמו גאראט ב'ניו יורק טיימס' בשיא המשבר: "באורוגוואי, מים נקיים הם חלק מהזהות הלאומית שלנו." המשפט הזה של גאראט יכול לסייע להבין עד כמה גדול היה האתגר הגדול שעמד בפני מנהיגי העיר. לא מדובר פה בבעיה שגרתית של תשתיות שנפגעו או שירות שצריך לשפר – אלא באובדן אמון עמוק של תושבים בעיר שהתגאתה בהיותה עיר מובילה בכל הנוגע למשאבי טבע. ואין שום ספק שזה היה משבר אמיתי כי הוא כלל מצוקה וקשיים אמיתיים, כגון כאבי בטן, שלשולים והתקפי חרדה.

ראשת העיר קוסה וצוותה הבינו כבר מההתחלה שצוות הדאטה של העירייה יהיה חלק מהפתרון. "מיד כאשר משבר המים הפך למובהק, והמידע היחיד שהגיע מהממשלה היה שהמים בברז יהיו עם רמות מליחות גבוהות מהתקן, הצליחה עיריית מונטווידאו לספק לתושבים ביטחון ולסייע לאנשים שנקלעו למצוקה", אומרת קוסה.

מרכיב מרכזי בפעילות הרב-שלבית של העירייה היה לתת לתושבים את כל המידע שהם צריכים. בשלב הראשון נבדקו המים – הן מהברז והן מבקבוקים – והנתונים המעודכנים לגבי תכולת הנתרן והכלור שותפו מייד עם התושבים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ומודפסות. העירייה הקפידה שהנתונים המלאים והמעודכנים יפורסמו מדי יום, וכל הבדיקות שנערכו נעשו כדי שתושבי העיר יוכלו לקבל החלטה לגבי איזה סוג מים [בקבוק או ברז] הם יכולים לצרוך", מוסיפה מריה אוגניה מרקס דרוס, חברה בוועדת הדאטה שהייתה מעורבת בנושא

הדאטה ככלי לגיוס הציבור

המקרה הזה הבליט את הנושא של איסוף נתונים שיטתי שנעשה בכל מחלקות העירייה במונטווידאו, מפני שכמעט כל פעולה שנקטה העירייה התבססה על איסוף נתונים וניתוחם.

בדיקת המים בלבד לא הספיקה. העירייה הייתה צריכה גם לקבוע מיהן האוכלוסיות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר, ולאחר מכן לוודא שיש לאוכלוסיות אלו גישה לבקבוקי מים מינרלים. לשם כך נעשה שימוש בנתונים שהיו קיימים במשרדי הממשלה לגבי תושבים הזקוקים לסיוע, והעירייה אפילו חילקה תושבים לקבוצות מוגדרות על פי מאפיינים שונים (כגון מחלות רקע וסיבות אחרות) שבעטיים הם זקוקים לעזרה מיוחדת. כדים של מים שונעו לאתרי חלוקה עבור מי שהיה זקוק לכך (כמו תושבים עם לחץ דם גבוה), ובמקרים שבהם היה בכך צורך – כמו אנשים עם מוגבלויות או מעונות לנשים מוכות – המים סופקו ישירות עד פתח הבית או המוסד.

העירייה לא עצרה כאן. לאחר מכן המשיכו הצוותים העירוניים במעקב אחר קבלת כדי המים המתוקים. "כך יכולנו לוודא בפועל שהאוכלוסייה שביקשנו לסייע לה אכן נהנית מהיוזמה הזו", אומר דמיאן פינטוס, ראש מחלקת דאטה בעירייה. נוסף על כך, כדי לחזק את תשתיות המים וכדי להבטיח שהעיר לא מבזבזת משאבים יקרים, פתחה העירייה ביוזמה שקוראת לתושבים לדווח על נזילות ודליפות של מים באמצעות הוואטסאפ. בשיתוף פעולה עם חברת המים הלאומית, פקידי העירייה מיפו את כל המידע והנגישו אותו בפורטל ידידותי לתושבים שבו כל אחד ואחת יכלו לעקוב אחר ההתקדמות בזמן אמת.

הפצת הדאטה התרחבה ורוח הסיוע הגיעה אפילו לעסקים פרטיים ולתושבים פרטיים שקיבלו עידוד מהעירייה לחלוק את המים המתוקים שלהם, שנבדקו ואושרו על ידי העירייה, עם השכנים שלהם. הייתה פה סולידריות במיטבה, או כפי שהגדיר זאת אחד התושבים באותם ימים, "אפשר לראות שאנשים פשוט רוצים לעזור."

תיאום עם שותפים ברמה הלאומית

אין ספק ששיתוף פעולה בין העירייה לממשלה הוא צורך חיוני עבור ערים שמתמודדות עם משבר, והכלל הזה היה נכון גם לגבי מונטווידאו, במיוחד בהתחשב בעובדה שמי שמספקת את מי השתייה היא חברה ממשלתית בשם Obras Sanitarias del Estado (OSE)שאחראית על כל תהליך אספקת המים לתושבים, כולל תיקון נזילות בתשתיות והבטחת האיכות של מי הברז לפי התקן המקורי של העיר. זו הייתה שותפות פורה בהחלט, וגרמן איגלסיאס, חבר בוועדת הדאטה ממחלקת התכנון העירוני, הסביר בפשטות: "לא הייתה לנו דרך אחרת אלא לעבוד יחד."

עם זאת, העירייה לא חיכתה עד שהממשלה תפעל. למעשה, הממשלה הכריזה על מצב חירום רק אחרי שהנתונים שסיפקה העיריה החלו להבהיר את ממדי המשבר. לדברי פקידים בעירייה, בשלב זה העירייה עצמה כבר חילקה כדי מים ובקבוקים לתושבים נזקקים, והמשיכה לחפש דרכים לתת מענה מיטבי לתושבים לנוכח המשבר.

והשאלה הנשאלת היא "מה הלאה"

הסיפור הזה השאיר רושם בלתי נשכח במשרדי העירייה, מכיוון שבמידה רבה הוא הדגים את הפוטנציאל העצום של שיתוף פעולה המושתת על דאטה, כאשר מחלקות שונות בעירייה פועלות יחד כדי להשיג מטרה משותפת למען התושבים. "הנהגת מונטווידאו אימצה את התהליך של פיתוח ויישום אסטרטגיית נתונים מקיפה לכל העיר, והמהלך הזה סייע לעירייה להגיב למשבר בצורה מופתית", אומרת איימי אדוארדס הולמס, מנכ"לית מרכז בלומברג למצוינות ממשלתית (GovEx) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

כעת, תושבי העיר מבקשים לקבל עוד נתונים בתחומים שונים, והעיר נענית לאתגר ועובדת על איסוף נתונים בתחום הבריאות וצריכת המזון, למשל, כדי לספק לתושבים מידע אמין שיסייע להם לקבל החלטות צרכניות נבונות. כל זה נעשה כחלק מתרבות של שקיפות נתונים בעיר – תרבות צופה פני עתיד, שמבקשת להציע לתושבי העיר ולמנהיגיה ביטחון בכך שאיסוף הדאטה כעת ישתלם להם ויסייע להם בכל משבר עתידי ובכל פעם שהמצב ידרוש זאת.