אסטרטגיות להתמודדות עם אתגרים עירוניים מורכבים 

האתגרים העומדים בפני ערים כיום – החל מהגירה של חסרי בית ועד לפגיעות בתשתיות הקשורות לאקלים – הם אתגרים מורכבים, חוצי מגזרים ומשתנים ללא הרף. לכן מנהיגי הערים מתקשים להתמודד איתם באופן יעיל.

זו הסיבה ש-City Innovation Studio (CIS) ריכז בחודש שעבר יותר מ-100 מובילי חדשנות, תשתיות ונתונים בפסגת Bloomberg CityLab שנערכה בעיר וושינגטון. המטרה המוצהרת הייתה לצלול לעומק האסטרטגיות, הכלים והגישות לשינוי מערכות, ולהבין איך עיריות יכולות "להזיז את הגבינה" ולהישיר מבט אל הליבה של האתגרים הגדולים ביותר שלהן. הדיון נתמך על ידי התובנות והמומחיות של מרכז בלומברג לחדשנות ציבורית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בהובלת מומחה החדשנות הדֶני כריסטיאן באסון. הינה כמה מהנקודות שעלו בדיון.

ליצור חזון שאפתני לעתיד

שינוי מוצלח מתחיל בחזון שאפתני. החזון צריך לכלול שינוי במיקוד המשאבים, והבנה שהבעיות העומדות לפניכם הן גם הזדמנויות להשפעה מרחיקת לכת. הדבר גם דורש מעורבות של בעלי עניין ברחבי הקהילה – הן בתוך העירייה והן מחוצה לה – כדי להגדיר יעדים ארוכי טווח, ובעיקר כדי לבנות בסיס איתן שיתמוך ביעדים שיכולים להאריך ימים מעבר לקדנציה פוליטית אחת. כאשר מאתרים את האנשים המתאימים ומביאים אותם לשבת בקבוצה אחת עם הניסיון שלהם וההעדפות הייחודיות שלהם, אפשר ליצור חזון של השינוי העירוני המבוקש. החזון הזה יתווה את הכיוון ואת אופי העבודה וימחיש כיצד העולם ייראה ויעבוד כאשר השינוי המיוחל יתבצע. באסון הסביר שהשאלה המכרעת הראשונה כאן היא "מה החלום?", ומייד אחריה יש לבדוק: "מה המצב כרגע?".

מומחה החדשנות הדנֶי כריסטיאן באסון. באדיבות בלומברג פילנתרופיות

בעיר שרלוט שבצפון קרוליינה הבינו שהם צריכים לנקוט גישה חדשה ליצירת קהילות בטוחות ומשגשגות לתושבי העיר. ההבנה הזאת נבעה ממחקר שנעשה בשנת 2014 שדירג את העיר במקום האחרון מבין המטרופולינים הגדולים במדינה מבחינת ניידות חברתית. האחראי על חדשנות ונתונים בעירייה, אנדרו בואן, סיפר שבעקבות הדוח הזה מנהיגי העיר התכנסו ואמרו כך: "המחקר הזה זיהה בעיות של דור מסוים שיש לטפל בהן, וההתייחסות לסוגיות הללו דורשת מיקוד בשוויון ובקיימות". מיקוד דורי חדש היה אחד המניעים לתוכנית העיר המקיפה 2040, שאושרה בשנת 2021, במטרה ליצור חזון קהילתי שיציע לבעיות שעל הפרק פתרונות שייושמו עד שנת 2040.

אחת הדרכים שבהן המיקוד החדש בא לידי ביטוי בשארלוט היא באמצעות יוזמה של שש "מסדרונות הזדמנויות" שבהן הושקעו סך כולל של 72 מיליון דולר. המסדרונות הללו עוסקים בדיור בר-השגה, בטיחות בקהילה, תשתיות, ופיתוח כוח אדם ועסקים. הפרויקט נתמך על ידי שותפויות רבות – תשתית ציבורית, חברי קהילה, ארגונים ללא מטרות רווח וארגונים במגזר הפרטי – שלא רק משקיעים זמן וכסף בפרויקט, אלא גם יוצרים תהליך ארוך טווח שכולל זיהוי קהילות שבהן יש להשקיע בהמשך הדרך.

לבנות שיתוף פעולה משמעותי כדי למקסם את ההשפעה

בדרך כלל הבעיות שניצבות בפני ערים מעסיקות מספר גורמים. לכן ניתן לנצל שורה של שחקנים מקומיים ואזוריים, כל אחד עם המטרות והעדיפויות שלו, כדי לקבל פרספקטיבה ומומחיות ייחודית לכל בעיה. אם כן, יש פה הזדמנות ליצור מרחב לשיחות פתוחות שבהן בעלי עניין לומדים זה מזה ונוצרים שיתופי פעולה חדשים ושותפויות משגשגות.

בעיר קנזס סיטי שבמדינת מיזורי, דאג מנהל העירייה בריאן פלאט לנווט בין האגו והאג'נדות השונות של כמה בעלי עניין מקומיים. זה קרה לאור העובדה שקנזס העמידה את הנושא של בטיחות ברחובות בראש סדר העדיפויות באמצעות התוכנית 'חזון אפס תאונות', ומנסה במקביל להתמודד עם בעיות קיומיות כמו אקלים. אחת היוזמות האחרונות שנולדו מהמאמץ הגדול הזה הייתה התוכנית לריבוד המדרכות העירוניות בגומי. "אנחנו עושים דברים יחד עם הקהילות שלנו, לא עבורן", אמר פלאט.

כמו כן, פרופ' טוני גריפין, פרופ' לתכנון ערים באוניברסיטת הרווארד, תיארה כיצד מחלקת התכנון של העיר וושינגטון, בעת שיקום חוף נהר אנקוסטיה, נקטה גישה שהתמקדה בהשתתפות הקהילה בשיקום החוף. כך הובטח שהתוכנית אכן משקפת את צורכי הקהילה – כולל דיור בר-השגה והזדמנויות עסקיות – וכך לא רק העירייה לבדה מעורבת בפרויקט. "גישה אסטרטגית ומכוונת שיתוף פעולה", אמרה גריפין, "היא כזו שארגונים קהילתיים ברחבי העיר ממשיכים להתייחס אליה בגאווה גם עשרים שנה מאוחר יותר. זה יכול לקרות רק בפרויקט שמשקף את העשייה שלהם, שטביעות האצבע שלהם נמצאות עליו".

טוני ל. גריפין, פרופ' לתכנון ערים באוניברסיטת הרווארד. באדיבות בלומברג פילנתרופיות

להשתמש בגישה של "תיק עירוני" כדי להבטיח התקדמות במספר חזיתות במקביל

כאשר ערים מנסות להציע פתרונות דינמיים לבעיות שעולות בקהילה, גישה של "תיק עירוני" יכולה להיטיב את הטיפול בבעיה ולהוביל לפתרונות טובים ויעילים יותר. בדרך כלל הדבר נעשה על ידי שימוש בתפריט רחב ומגוון של התערבויות ומקורות מימון, וכן גיוס משאבים מתמשך, כאשר הכול מגובה בנתונים במטרה לעקוב אחר ההתקדמות וליצור לולאות של למידה.

כפי שהסביר בסון: "אנו משתמשים במילה 'התערבות' ולא במילה 'פרויקט', מפני ש"תיק עירוני" יכול להיות מורכב מפעילויות רבות ושונות: קמפיינים, מדיניות, תקנות ופרויקטים בשטח עם קהילות ושותפים בצורה מאוד מוחשית". עוד הוא הוסיף כי "גישת ה'תיק' פירושה שאנחנו צריכים לעשות יותר מפרויקט בודד אחד בנושא הזה".

מנהיגי העיר פורטלזה שבברזיל מספקים דוגמה לעבודה כזאת: הם לא רק זרקו כמה השקעות מצטברות על בעיה אקוטית כמו שינויי אקלים, אלא היו נחושים לתקוף את הנושא מכל הזוויות, ועם כל סוג של משאב העומד לרשותם. התוצאה: סדרה של מגוון התערבויות, כולל פיתוח 180 ק"מ של שבילי אופניים חדשים במסגרת יוזמת בלומברג לתשתיות אופניים, פארקים חדשים ואזורים ירוקים, וגישה חדשה לניהול פסולת במטרה להגיע לשיעור מִחזור של 50% עד 2030 בעיר שבה הפסולת היוותה רבע מפליטת הפחמן.

הגישה המגוונת הזו לא רק עזרה לפורטלזה להתקדם מול שינויי האקלים, אלא יצרה שינוי תרבותי באופן שבו העיר פועלת. לדברי מנהלת מצפה הכוכבים של פורטלזה, אליס טקסיירה, המשמעות היא שמנהיגי ערים לא רק עוקבים אחר ההתקדמות ומחפשים לקחים ותובנות לאורך הדרך, אלא גם "הופכים מידע לתובנות מעשיות המובילות למדיניות מתמשכת", ובעיקר פותחים את הדלת לחידושים נוספים.