'סטייה חיובית' וכוחם של יוצאי הדופן
פתרונות חדשניים בערים נובעים לעיתים קרובות ממנהיגות בעלת חזון של ראשי הערים. אך לעיתים יש ערים שמגיעות להישגים הרבה יותר טובים מערים בעלות תקציב דומה, והמנהיגים המקומיים לא מבינים מייד כיצד נוצר הפער הזה. רבי גורומורטי, מנכ"ל קרן החדשנות העולמית Nesta, סבור שכדאי להקדיש יותר תשומת לב לנושא הזה.
"הדרך המהירה ביותר לשפר חיים של אנשים היא לחקור את השונות הזו בין הקהילות ולהבין מה באמת מוביל להבדלים הללו", הוא אומר.
המושג 'סטייה חיובית' מתאר יחידים או קהילות שמצליחים בצורה יוצאת דופן או מציגים התנהגויות יעילות במיוחד, למרות שיש להם אותם תנאים ואילוצים כמו עמיתיהם. עם היסטוריה ארוכה של שימוש בפיתוחים בין-לאומיים, הרעיון של סטייה חיובית צובר כעת תאוצה בקרב מנהיגי ערים כמקור לפתרונות לאתגרים עירוניים מורכבים.
להלן מבט מקרוב על מהות הרעיון, וכיצד הוא כבר משמש להעלאת גישות מבטיחות בערים.
מהי סטייה חיובית?
סטייה חיובית משכה לראשונה תשומת לב נרחבת בזכות סיפור הצלחה יוצא דופן בווייטנאם של שנות ה-90. באזורים רבים במדינה היו ילדים שסבלו מתת-תזונה, והניסיונות לתכנן וליישם פתרונות חדשים לא נשאו פרי. בסופו של דבר עובדי הסיוע הגיעו לפריצת דרך על ידי התבוננות לעומק בילדים שנראו גדולים ובריאים יותר מחבריהם.
התברר שילדים אלה צרכו את התזונה שלהם באופן שונה. למשל, הם אכלו יותר חסילונים וסרטנים, שהיו נגישים להם אך פחות נפוצים בתזונה של ילדים צעירים. הם גם אכלו בתדירות גבוהה יותר ובארוחות קטנות יותר במשך היום – התערבות שלא דרשה מההורים יותר משאבים אלא רק שימוש שונה במה שהיה זמין לכולם.
כאשר שיטות אלו – האכלת ילדים בפירות ים והגשת ארוחות קטנות יותר ותכופות יותר – שוחזרו, שיעורי תת-התזונה צנחו.
כיצד נראית סטייה חיובית בערים?
סטייה חיובית היא תופעה מקומית מטבעה, בין אם מדובר בכפר בווייטנאם או במטרופולין גדולה. במקסיקו סיטי, יוזמת פיילוט מבטיחה ממחישה את הפוטנציאל של ניצול סטייה חיובית להתמודדות עם אתגר מקומי מתמשך – בטיחות הציבור.
מנהיגי העיר, ובהם הסוכנות הדיגיטלית לחדשנות ציבורית (ADIP) הנתמכת על ידי קרן בלומברג, ערכו ניתוח מעמיק ומפורט של נתוני הפשיעה בתקווה להפחית את היקף ההתנכלות לנשים. הם איחדו אזורים שונים בעיר על בסיס מאפיינים מרכזיים כגון צפיפות אוכלוסין, היקף התנועה, ומצב סוציו-אקונומי, כולל נתוני דיור והכנסה. לאחר מכן הם זיהו אזורים בעיר שבהם שיעור האלימות היה נמוך מהצפוי לפי המודל הסטטיסטי (למרות המגבלות בדיווח על פשעים). באמצעות הכללת חיפוש אחר סטייה חיובית כחלק מניתוח הבעיה, הצליחו מנהיגי העיר לזהות אזורים שהציגו ביצועים טובים מהצפוי – ובכך נפתחה הדלת להבנת הגורמים הייחודיים שתרמו לתוצאה זו.
המהלך סייע לפקידי העירייה לזהות מאפיינים שכונתיים ספציפיים שנראו קשורים לסביבות בטוחות יותר עבור נשים, ולפתח התערבויות שניתן לבחון בקנה מידה רחב.
אסטרטגיה אחת כזו כללה פינוי אוטובוסים נטושים וכלי רכב אחרים שזוהו כתורמים אפשריים לאלימות נגד נשים. אסטרטגיה אחרת הייתה לעודד עסקים מסוימים לגוון את שעות הפעילות שלהם כדי להבטיח נוכחות עקבית של נשים, ילדים, משפחות וקשישים ברחובות, ובכך לשפר באופן פוטנציאלי את הבטיחות באזורים אלו.
הזדמנויות ליישום סטייה חיובית בערים
עבודת הסטייה החיובית מעמיקה בסיפורי ההצלחה של יוצאי הדופן כדי לחשוף את הגורמים המניעים מאחורי הישגיהם. גם בצפון מקדוניה יושמה גישה של סטייה חיובית מבוססת נתונים, והפעם בדגש על ניהול תקציב עירוני – וכיצד ערים יכולות ללמוד מערים אחרות לנהל טוב יותר את תקציביהן.
במקרה הזה, סטיות חיוביות זוהו באמצעות בחינת נתונים לאומיים ומקומיים לאיתור עיריות עם פחות חובות מהממוצע. המחקר השווה בין ערים דומות ומצא שלקהילות האיתנות יותר מבחינה פיסקלית ישנן יכולות מסוימות, כמו שימוש בתוכנות הנהלת חשבונות טובות יותר ותקצוב משתף, שאין לקהילות האחרות.
התובנה הזו הניחה את היסודות לפעולות מעשיות. בעיר סקופיה, למשל, בירת צפון מקדוניה, ראשת העיר דנלה ארסובסקה – שהשתתפה בתוכנית למנהיגי ערים של בלומברג – החליטה להקצות חלק מתקציב העירייה כדי לאמץ חלק מהיכולות שעזרו לערים אחרות להצטיין בניהול תקציבי.
כפי שגורומורטי מסביר, "לפעמים נראה לנו שבחדשנות אנחנו חייבים להתחיל מאפס, אך הסטייה החיובית מראה שערים יכולות להתחיל גם בהבנה והערכה של הצלחות קיימות – ואז לנסות לחקות אותן".