החדשנות של ראש העיר עשתה את ההבדל 

אנריקה פנלוסה לונדונו, שכיהן פעמיים כראש עיריית בוגוטה שבקולומביה, הוביל חידושים ששינו את עירו ועיצבו מחדש את האופן שבו אנשים מתניידים ממקום למקום. החידוש המפורסם ביותר הוא ככל הנראה TransMilenio, מערכת אוטובוסים מהירים שהציג פניאלוסה בשנת 2000, וכיום משמשת "חבל הצלה" למיליוני אנשים בבוגוטה ובסביבתה וכמודל לחיקוי עבור ערים בכל רחבי העולם. 

פנלוסה כיהן שתי קדנציות כראש עיריית בוגוטה. פעם אחת בין השנים 2001-1998, ובפעם השנייה בין השנים 2019-2016 – כשבמקביל השתתף בתוכנית ראשי הערים של בלומברג. כעת הוא מציע שיעורים על מנהיגות משפיעה בספרו החדש: שוויון והעיר: חידושים עירוניים לכל האזרחים. לאחרונה הוא נפגש עם מערכת Bloomberg Cities וסיפר לנו כיצד גישתו כראש עיר, שכללה בניית צוות מיוחד המוקדש לחדשנות ו"אובססיה" לשוויון, עזרה להפוך את עירו לחלוצה בעולם בכל הנוגע לחדשנות.

לפרוץ מחסומים בשלטון המקומי 

כל ראש עיר בתחילת דרכו מנסה לבנות סביבו את הכוורת האידיאלית, אבל פנלוסה ניסה גישות חדשות והשתמש בכמה גורמי מפתח. ראשית, הוא איתר צעירים מוכשרים בקולומביה כולה ולא הגביל את עצמו לאלה שכבר נמצאים בבוגוטה, ובנוסף הקפיד לכלול בצוותים שלו גם נציגים שלא שייכים למפלגתו. הדבר אפשר לו להקים צוות ייחודי ומגוון שהיו שותפים בו צעירות וצעירים הדוגלים בחדשנות ודינמיות, ומתאימים לתוכניותיו השאפתניות. 

אבל אולי הכי חשוב, הוא פרץ מחסומים בכך ששיתף את כל חברי הצוות בחזון שלו בפירוט רב ככל האפשר. כך הוא הבטיח שהיוזמות השאפתניות ורחבות ההיקף שלו יתקבלו בברכה, מה שהוביל לביסוס תרבות חדשה שבה כל חברי הצוות הרגישו מעורבים ומחויבים והרגישו שהם חלק חשוב בקבוצה. 

אחת הגישות הספציפיות הייתה קיצור תהליך מתן הביקורות והפחתת הסינון בין חברי הצוות לבין ראש העיר. הוא התקין תא קולי אישי שהיה זמין לכ-300 אנשי צוות, כך שכל אחד ואחת – כולל אלו שנמצאים בדרגה הרבה יותר נמוכה ממנו בארגון – יכול היה ליצור קשר עימו ישירות (יש לציין שהקדנציה הראשונה שלו הייתה לפני עידן הוואטסאפ). המנגנון הזה גם שימש עבורו הזדמנות לספק משוב חיובי לחברי צוות שהוא בדרך כלל לא מתקשר איתם. 

כמו כן, פנלוסה ביקש להעצים את ראשי האגפים בעירייה, והפציר בהם להקים צוותים משלהם כדי שיחסכו להם את ההתעסקות בפרטים הקטנים. לאורך כל הדרך הוא ניסה להראות שהשלטון המקומי יכול להגיע להישגים גבוהים יותר ממה שכולם מצפים – ובראש בראשונה בכל הנוגע לעובדים בעירייה. 

"עירייה יכולה להיות מקום יצירתי ומרגש ולהפוך את החיים לטובים יותר, ולא סתם מוסד שגרתי ומשעמם", הוא אומר

הפיכת עקרונות מופשטים לפרויקטים קונקרטיים 

כל ראש עיר מביא איתו לתפקיד תפיסת עולם או עקרונות שהוא מאמין בהם. פנלוסה הצליח לחבר בין השקפותיו הנחרצות לגבי תכלית השלטון המקומי לבין אתגרים קונקרטיים שהיו בשלים לחשיבה מחודשת. 

"לדעתי הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה חזון", אומר פנלוסה ומוסיף, "במקרה שלי הייתי אובססיבי לנושא של שוויון". 

במקרה של פנלוסה זה בא לידי ביטוי לעיתים קרובות בנושא של שוויון במרחב הציבורי, ובפרט בגישה לפארקים, למאגרי מים או לתחבורה. זה התחיל במשהו פשוט כמו מדרכות. כשפנלוסה נכנס לתפקידו, רק לכ-10% מהתושבים היה רכב בבעלותם, אך למרות זאת כמעט לא היו מדרכות בעיר, והיכן שכן היו מדרכות, הן שימשו לעיתים קרובות במקביל גם כמקומות חניה לרכבים. במקום לעגל פינות, הוא שינה את כללי המשחק עם TransMilenio, מערך שבילים ושבילי אופניים בטוחים המשתרעים על פני עשרות קילומטרים, פרויקט ששימש דוגמה ומודל לחיקוי לערים רבות אחרות בעולם שיצרו דבר דומה בהמשך. 

בינתיים, הפרויקט החדש של פנלוסה – "האוטובוס המהלך" – שהיה בין הזוכים באתגר ראשי הערים של קרן בלומברג לשנת 2016, סייע לאלפי תלמידים להגיע בצורה בטוחה לבתי הספר שבהם הם לומדים. 

במשך כל תקופת כהונתו, פנלוסה היה נחרץ בדעתו שיש לעשות שימוש בניסיונם של תושבים בעלי הכנסה נמוכה כהשראה ליוזמות. "מישהו שרוכב על אופניים ששווים 100 דולר לא פחות נחשב ממישהו שנוסע במכונית שעולה 100 אלף דולר", הוא אומר. 

לבחור את המלחמות הנכונות 

הרבה מיוזמות התחבורה המוצלחות ביותר של פנלוסה היו שנויות במחלוקת, וחלקן אפילו הולידו ניסיונות הדחה כושלים מצד מתנגדיו. אולם לדבריו עשיית דברים שמעוררים התנגדות יכולה, במסגרת ההיגיון והחוק, להיות דווקא סימן לכך שאתה עושה משהו נכון. לחזון של ראש העיר, הוא אומר, יש "שיניים" – כלומר מיקוד ברור שינחה את מנהיגי העיר גם כשהמצב יהיה קשה. 

עם זאת, כל ראש עיר ישאף להימנע מעימות כאשר הדבר משרת את האינטרס הציבורי. פנלוסה מזכיר בספרו מקרה שבו עמד לקבל מבית המשפט צו שמורה על פינוי תושבים בעלי הכנסה נמוכה שהשתכנו בפאתי העיר. במקום זאת, הוא שכנע את בעל הקרקע לקבל תשלום ולאפשר לקהילה להמשיך להתקיים במקום. לאחר זמן מה הוא החל לשלב את התושבים הללו בחיים העירוניים ולספק להם שירותים חיוניים כמו ביוב.

אחד הלקחים מהסיפור הזה, אומר פנלוסה, הוא שמנהיגי העיר לא יכולים לתכנן הכל וגם לא יכולים לנצח בכל קרב. מה שהם כן יכולים לעשות זה להגיב בזריזות לנסיבות המשתנות (כמו למשל המגמה הנוכחית של עבודה היברידית) באופן שעולה בקנה אחד עם החזון שלהם. הגישה הזו סייעה לו לעבוד ביעילות כראש עיר, וסייעה גם ליורשיו להצליח אחריו. ראשת העיר קלאודיה לופז הובילה את הרעיון המנצח שלה באתגר ראשי הערים הגלובליות של בלומברג פילנתרופיות, רעיון שנקרא "קוביות טיפול" ונועד לספק השכלה והזדמנויות לטיפוח עצמי עבור מטפלים סיעודיים ללא הכנסה, ובייחוד נשים. התוכנית ממשיכה לשגשג תחת ראש העיר הנוכחי קרלוס פרננדו גאלאן, שהחליף את לופז בינואר.

"ראשי ערים אחראים לא רק על הרחובות, שבילי האופניים, הפארקים או מרכזי התרבות", אומר פנלוסה. הם צריכים גם לעזור לערים שלהם להחליט איך הן רוצות להיראות כשהמציאות משתנה – ולהיות מוכנות לשינוי. "הפרדיגמה שלנו צריכה להתאים את עצמה למציאות החדשה", הוא אומר.