ערים מתמודדות עם אתגרים חדשים: האם המוסדות הציבוריים מוכנים?

העולם משתנה בקצב מסחרר וערים רבות מוצאות עצמן מתמודדות עם הרבה אתגרים חדשים: שינויי אקלים, הגירה, התפתחות בינה מלאכותית ועוד. לכן מנהיגים מקומיים צריכים לשאול את עצמם: האם מוסדות העירייה או המועצה הקיימים מסוגלים להתמודד עם האתגרים הללו? האם העירייה צריכים להוסיף עוד עובדים או משרות, או אולי בכלל לבנות משהו חדש לחלוטין? כדי לעזור למנהיגי ערים שמתחבטים בשאלות אלו, הוקמה המעבדה לאדריכלות מוסדית (The Institutional Architecture Lab) . המעבדה, שהוקמה על ידי ג'וף מולגן, שותף ותיק בקרן בלומברג ומומחה בינלאומי בתחום החדשנות במגזר הציבורי, משמשת כקהילה וכמשאב עבור מנהיגות ומנהיגים מקומיים. מטרת המעבדה היא לסייע למנהיגים בחשיבה, ביצירה ובתכנון של מוסדות עירוניים חדשים שיהיו ערוכים להתמודד עם אתגרי המחר.

"השאיפה שלנו היא לפתח שיטות, יכולות וכלים חדשים עבור המגזר הציבורי בכל רמות השלטון", מסביר מולגן. "אנחנו מבקשים להרחיב את הדמיון סביב מוסדות חדשים, ולעזור לערים להתארגן ולהיערך בצורה שונה לחלוטין מהדור הקודם". כדוגמה לכך הוא מביא את Bristol City Leap  - שותפות להפחתת פליטות מזהמות בעיר בריסטול באנגליה. "זו דוגמה נהדרת לעיר שיזמה פרויקט חדשני ויצירתי ששונה בצורה מהותית מקו החשיבה של הדור הקודם."

כדי לסייע למנהיגי ערים המתקשים להחליט מתי, מדוע ואיך להקים מוסדות חדשים, מולגן וצוותו פיתחו ארגז כלים ייחודי המציע מסגרת מובנה ותמציתית לבניית ארגונים שיוכלו להשפיע לטובה גם במשך הדורות הבאים.

אבחון הבעיה ויצירת מרחב לפתרון חדש

כמעט כל ראש עיר נתקל באתגרים שאי אפשר לפתור באמצעות המערכים הקיימים. לעיתים קרובות תושבים מצפים מהעירייה לטפל בבעיה כלשהי, אך בסופו של דבר מתאכזבים מהבירוקרטיה הסבוכה שלא פעם נוקשה מדי או איטית מדי. ההבנה הזאת הובילה את עיריית מקסיקו סיטי להקים מחלקה לחדשנות דיגיטלית בזמן כהונתה של ראשת העיר לשעבר קלאודיה שיינבאום. המחלקה הורחבה בעזרת תמיכת התוכנית i-team של קרן בלומברג, וכך במקום להסתמך על ספקים חיצוניים בבניית שירותי ממשל מקוונים, העיריה יצרה יכולת עצמאית חדשה לפתח מגוון רחב של מוצרים דיגיטליים. בין הישגיה הרבים, מקסיקו סיטי גם הקימה את אחת מרשתות ה Wi-Fi העירוניות החינמיות הגדולות בעולם.

מולגן רואה בתחומים כמו בריאות הנפש, הפחתת מזהמים, ובינה מלאכותית משולבת ברכש דיגיטלי, פוטנציאל עצום ליצירת מוסדות עירוניים חדשים. לדעתו, חלק מרכזי מהתפקיד של בכירי העירייה הוא לאתר הזדמנויות כאלה, ובמיוחד לזהות מצבים שבהם מוסדות העירייה הקיימים זקוקים לא רק לתגבור או לרענן אלא לשדרוג מלא באמצעות הקמה מחדש. "התקווה שלי היא שאנחנו נמצאים כרגע בנקודת זמן שבה ערים ורשויות מקומיות חוזרות להבנה שיש צורך במוסדות ציבוריים ועירוניים חזקים כדי לשפר את השירות לתושב", הוא אומר. "לא הכול יכול להתבצע באמצעות מיקור חוץ וספקים חיצוניים".

למידה מבנייה מוצלחת של מוסדות עירוניים

ערים רבות ברחבי העולם הקימו מוסדות חדשים כדי להתמודד עם אתגרים מערכתיים כמו שינויי אקלים, הגירה ובינה מלאכותית. הניסיונות הללו יכולים להציע תובנות חשובות למנהיגי ערים אחרים ששוקלים ללכת בדרך זו. מולגן מזכיר שוב את Bristol City Leap, כ"דוגמה מרתקת לחיבור בין התחייבות ציבורית לגוף פרטי לשם הפחתת הזיהום בעיר לטווח ארוך". במקרה הזה, ראש העיר מרווין ריס גייס מעל מיליארד דולר לשם השקעה בשותפות עם גופים מהסקטור הפרטי כדי להקים מוסד שיעקוב וינטר את הזיהום שנוצר עקב פליטות פחמן דו-חמצני. המוסד החדש מקדם תשתיות של אנרגיה מתחדשת, כמו מקורות חום דלי פחמן בבתי ספר ובדיור הציבורי.

בניית מוסדות חדשים מעלה הזדמנות נוספת: סגירת פערים בשירות הציבורי בדרכים יצירתיות. מולגן מציין שמוסדות כאלה יכולים להתנהל בצורה אוטונומית במידה מסוימת וכך לא להיות כפופים לגמרי לביורוקרטיה העירונית, אך עדיין לעבוד בזיקה לראש העיר וצוותו ובכך לסייע לעבודת העירייה. כדוגמאות למוסדות כאלה הוא מציין שני מוסדות. הראשון הוא Open Research Amsterdam  - פלטפורמה דיגיטלית למחקר, ידע וחדשנות באמסטרדם והאזור שמטרתו היא לשתף ידע, להציג קשרים בין סוגים שונים של ידע, ולשתף פעולה בפרויקטי מחקר של העירייה. הדוגמה השנייה היא Barcelona Activa  - ארגון פיתוח מקומי בברצלונה שנועד לשפר את איכות החיים של תושבי העיר ואת הפיתוח שלה מנקודת מבט כלכלית, חברתית וסביבתית.

יצירת מוסד עמיד לאורך זמן: ערך, צוותים וחזון משותף

ארגז הכלים שפיתחו מולגן ועמיתיו מחלק את תהליך בניית המוסדות העירוניים לצעדים ברורים ולא מסובכים לביצוע. התהליך מתחיל במה שמולגן מכנה "היסודות", ממשיך בניתוח המשימה והאנשים, ומגיע לחזון המשותף (או האתוס) שבבסיסו של הגוף העירוני חדש. בהמשך מציע ארגז הכלים צעדים מפורטים יותר שיסייעו למנהיגי ערים לפרוט את התהליך לפרוטות. עם זאת, לדעת מולגן, האלמנט אחרון – החזון או האתוס – הוא זה שמאפיין את המוסדות העירוניים החדשים המצליחים ביותר.

"זה הלב הפועם של מגזר ציבורי שפועל במיטבו", אומר מולגן. "אנחנו לא רק בונים תוכנית לשנה, לשלוש שנים או לחמש שנים, אלא גם בונים צוותים של אנשים מסורים שפועלים במוסדות העירוניים מתוך תחושת ערך ושליחות".

מערכת מוצלחת שמושתת על ערכים משותפים ונבנית בצורה יסודית יכולה לייצר משהו חיוני כמו קיימוּת. זה מה שקרה במקסיקו סיטי עם מחלקת החדשנות הדיגיטלית. ראשת העיר לשעבר שיינבאום רצה כעת לנשיאות המדינה, אך עבודת המחלקה לא פסקה מפני שהיא לא הייתה תלויה באדם יחיד ואפילו לא בסדרה של פרויקטים קצרי טווח, אלא הוטמעה לטווח ארוך ככוח עצמאי בתוך עבודת העירייה.

"כמובן שכל ראש עיר חולם להשאיר אחריו מורשת כזו ולא רק תוכניות שמתפוגגות ברגע שהוא כבר לא בתפקיד", אומר מולגן, "וברור לי שאם הייתי ראש עיר שרוצה להשאיר מורשת לטווח ארוך הייתי קודם כל משקיע במוסדות העירוניים".

למידע נוסף על מעבדת האדריכלות המוסדית ויצירת מוסדות חדשים באמצעות ערכת הכלים שלהם לחצו כאן.