העיר שנותנת לתושביה לנהל את המרחב הציבורי

השנים האחרונות מתאפיינות בשינויים דרמטיים שאנשים בכל העולם עושים באורח החיים שלהם במקומות שבהם הם מתגוררים, עובדים ופועלים. ראשי ערים מנסים להגיב בהתאם, ונוקטים אמצעים רבים כדי לנסות לענות על שאלה שהפכה לאוניברסלית: מה התפקיד של מרחבים ציבוריים בחייהם של אנשים כיום?

אחד הניסויים הבולטים בתחום הזה מתרחש כעת בעיר דאיגו (Daegu) בדרום קוריאה, שם מנהיגי העיר החליטו לאפשר לתושבים לנסות לענות על השאלה הזו בעצמם. העירייה הקימה כפיילוט פלטפורמה דמוית Airbnb, הנקראת "Re:Permissioning the City", במטרה לעקוף את הבירוקרטיה העירונית הסבוכה ולתת לתושבים לקבל בעצמם החלטות לגבי המרחב הציבורי. למשל, החלטות על פתיחת מסעדה עירונית או פרסום על שלטי חוצות – נעשות על ידי תושבי העיר עצמם.

הפרויקט אומנם עדיין בחיתוליו, אך היוזמה בדאיגו כבר מובילה לתובנות שיכולות להועיל לעיריות וראשי ערים שמחפשים לענות על שאלות דומות בערים שלהם.

מעורבות תושבים כמחוללת שינוי בתפיסה של המרחב הציבורי

כיום, הדרך שבה ערים מאפשרות לתושבים, ארגונים ועסקים להשתמש בחללים הציבוריים כרוכה לרוב בתהליך ארוך ומסורבל של אישורים ותקנות. אולם בעידן הנוכחי, שבו ערים מנסות להיות דינמיות, נגישות ויעילות ככל האפשר למגוון רחב של אוכלוסיות, ההתנהלות הזאת פשוט לא מתאימה. התוכנית Re:Permissioning the City, שבזכותה נבחרה העיר דאיגו לאחת מ"הערים המנצחות" באתגר העולמי לראשי ערים של בלומברג פילנתרופיות לשנת 2021, פועלת לגשר על הפער הזה.

"קשה מאוד לנהל מודל עירוני מלמעלה למטה", אומרת אונג'י קאנג (Eunji Kang), האחראית על שינוי מערכתי ומוצרים ניסיוניים בעמותה האזרחית Dark Matter Labs, העמותה ששיתפה פעולה עם הנהלת העיר דאיגו בפרויקט הז. לדבריה, "כדי להגיב למורכבות הטמונה בסיטואציה הזו, ערים צריכות לנסות לעשות דברים בדרך חדשנית שלא נעשתה קודם".

בקווים כללים, הגישה החדשה שמיושמת בדאיגו מבוססת על מערכת מקוונת שבה תושבים יוכלו לבקש ישירות מרחב ציבורי כלשהו לפעילויות שונות. לתושבים שייכנסו למערכת יוצג תפריט לבחירה של חללים עירוניים שונים המיועדים למטרות שונות. מערכת דירוגים והצבעות תסייע לייעל ולדייק את הפרויקט. כך פקידי העירייה לא יצטרכו (לרוב) להתעסק בקביעת כל שימוש של עסקים או תושבים במרחבים הציבוריים, אלא המערכת המקוונת תצבור באמצעות התושבים ידע אורבני ואדריכלי שיסייע לה לעשות את העבודה ולחלק את החללים והמרחבים באופן עצמאי. הכול כמובן תחת פיקוח של עובדי העירייה. בדאיגו כבר החליטו כי שני בניינים עם מורשת ישמשו מרכזים תרבותיים עירוניים, ובהם יתחילו לעשות את הניסיון הזה עוד השנה.

מגוון דרכים לניהול עירוני-אזרחי

דרך פרקטית אחת שבה מנהיגי ערים יכולים לקדם ניהול של מרחבים עירוניים על ידי התושבים, היא לחשוב על החללים והמרחבים כמעין רשימת נכסים ב-Airbnb, רק בהבדל אחד: כאן הנכסים הם לא בתים פרטיים או דירות אלא מרחבים ציבוריים, והמטרה היא לא להציע אותם למרבה במחיר אלא להפוך אותם לזמינים ככל האפשר לטובת הציבור הרחב. כלומר לא העיר תקבע את אופן השימוש במרחבים השונים אלא התושבים הם אלה שיעשו זאת.

קאנג ניסחה זאת יפה: "בואו נניח שקבלת ההחלטות לגבי המרחבים האלה תהיה מבוססת על טובת הציבור ולא על הוצאות והכנסות". בין השאר אפשר להשתמש בחללים מסוימים עבור מרכזי שיחזור שבהם חברי הקהילה יוכלו לתקן ולשחזר פריטים בעזרת מומחים. חלל ייעודי אחר יכול להיות מקום שבו תושבי העיר יפתחו דוכני אוכל ביום מסוים בשנה. קאנג מציינת כי אלו רק שתיים מבין אפשרויות רבות שהמערכת החדשה יכולה להציע.

השימושים הפוטנציאליים למרחבים הציבוריים אינם מסתכמים בחדרים שבהם אומנים יכולים להתכנס או באולמות שבהם סוחרים יציעו את מרכולתם לציבור הרחב. מערכת מתוחכמת יותר, שתקבע מי יוכל להשתמש באילו מרחבים ציבוריים ומתי, יכולה לעזור לחסרי בית ולקהילות מהגרים להשיג גישה למוצרים ולסחורות. לדברי קאנג, הצוות דן בשימוש במערכת כזו כדי לטפל במשבר הפליטים באירופה, כשהרעיון הוא לספק מגורים זמניים בזמן שבוחנים יחד עם אנשי הרווחה כיצד לתת להם מענה סוציאלי יעיל ומתאים.

נדרש: זהירות ופרוטוקולים קפדניים

אין ספק שהרעיון של מרחבים בשליטה קהילתית יכול להלהיב ראשי ערים, אך בד בבד לגרום להם לחשוש שתוכנית כזאת אינה בהישג ידם או שהיא עלולה להוביל לבלגאן. לכן חשוב לדעת שישנם אמצעי זהירות והגנה שתפקידם להוות בקרה ולוודא שהתוכנית פועלת כשורה ואינה מובילה לכאוס. אמצעים אלה חשובים כדי להפוך את התוכנית למעשית עבור ערים רבות. לכן הצוות של Dark Matter Labs  נוקט כמה אמצעי זהירות, ובהם מודלים של אימות שבודקים את זהות האנשים המבקשים להשתמש במרחבים השונים, וכן הפעלת חיישנים ומכשירים במרחב עצמו שעוקבים אחר הפעילות שנעשית במקום.

אפשר גם לצפות שמרחבים שמנוהלים על ידי הציבור יעמדו בסטנדרטים הכלליים שמציבה העיירה, למשל בנושא אקלים וקיימות. לדוגמה, אפשר להחליט שהמרחבים הללו יצטרכו לפעול עם מינימום זיהום אוויר ופליטת פחמן-דו חמצני. הנושא הזה נידון ברצינות בדאיגו, וכרגע העירייה שוקדת על הפרטים. נכון שמנהיגי ערים נרתעים מהטלת עונשים וקנסות במקרים כגון אלה, אבל חשוב לדעת שלפחות חלק מהרגולציה ניתנת לניהול באמצעות נורמות חברתיות וציפיות התושבים אחד מהשני.

"מסגרות מתקדמות כאלה בדרך כלל קלות יותר להשגחה מבחינה רגולטורית, שכן אנשים באמת אוהבים את החלל שבו הם נמצאים ולכן יש סוג של הטיה חיובית כלפי נושא זה", אומר אינדי ג'והר, מנכ"ל.Dark Matter Labs  

דאטה – לתת קפיצה קדימה

כל יוזמה חדשה, כמו זו של העיר דאיגו, תלויה בנתונים. צוות Dark Matter Labs צופה שערים יאספו את מרב הנתונים במרחבים הללו, החל מאיכות האוויר ועד צריכת אנרגיה. נתונים אלה יכולים לשמש את מנהיגי העיר כדי להבין הן את ההשפעות החיוביות שקיוו להשיג בפרויקט והן את ההשפעות הלא מכוונות של הפרויקט על הקהילה. , והכל באמצעות בחינת מדדים מסורתיים כמו פשיעה עירונית ואפילו מדד הבדידות.

לדוגמה, השימוש באנרגיה ופליטת פחמן. "אנחנו יכולים להשתמש בנתונים כדי להבין איך אנשים באמת מתנהלים במרחב העירוני, ולהשתמש שוב בנתונים האלה כדי לנסות להיטיב עם העיר. כך העיר יכולה למעשה לסלול דרך חדשה של ניהול המרחב הציבורי מתוך ראייה של קיימוּת ואיכות הסביבה", אומרת קאנג.

בעיר דאיגו עדיין עובדים על פרטי התוכנית, כולל נושאים נפיצים כמו יישוב סכסוכים כאשר יש מחלוקות על השימוש בחללים. אבל אין ספק שמדובר בגישות חדשניות ורדיקליות לגבי השימוש במרחבים ציבוריים, ושראשי ערים יכולים להפיק תועלת וערך מוסף באמצעות מעקב אחרי מה שקורה בדרום קוריאה.

"ברגע שמתחילים לבנות את היכולת הזו – בזו אחר זו נפתחות שכבות שונות של אפשרויות, ולדעתי זה בעצם הייעוד האמיתי של התוכנית הזאת", אומר ג'והר.

למידע נוסף על העבודה של Dark Matter Labs בעיר דאיגו שבדרום קוריאה ראו כאן.