ערים מגבירות את השימוש בבינה מלאכותית יוצרת

בינה מלאכותית גנרטיבית מבטיחה לשנות את הדרך שבה אנו עובדים, וראשי ערים לוקחים זאת בחשבון. על פי סקר שנערך לאחרונה על ידי בלומברג פילנתרופיות, בשיתוף עם 'המרכז להשפעה ציבורית', רוב מוחלט מבין ראשי הערים (96%) מעוניינים לשפר את אופן תפקוד השלטון המקומי בעזרת כלי בינה מלאכותית יוצרת כמו ChatGPT. כלים אלה מסתמכים על למידת מכונה כדי לזהות דפוסי נתונים, ומייצרים תוכן חדש לאחר שהוזנו להם הנחיות. 69% ממשתתפי הסקר דיווחו שהם כבר חוקרים או בודקים את הטכנולוגיה הזאת, ובמיוחד מבקשים להבין כיצד היא יכולה לעזור להם להתמודד בצורה מהירה ויעילה יותר עם אתגרים בתחומי התחבורה, התשתיות, בטיחות הציבור, אקלים, חינוך ועוד.

עם זאת, למרות שרוב ראשי הערים שהשתתפו בסקר העידו שהם בוחנים את הפוטנציאל של בינה מלאכותית, רק מעטים מהם (2%) כבר מיישמים את הטכנולוגיה בפועל. הם ציינו שיש מספר בעיות שמעכבות יישום רחב יותר, כגון חוסר מומחיות טכנית, מגבלות תקציביות ושיקולים אתיים כמו ביטחון, פרטיות ושקיפות.

ראשי ערים בסטודיו לחדשנות של ראשי הערים בכנס שלBloomberg CityLab   באדיבות בלומברג פילנתרופיות

כדי להתמודד עם האתגרים האלה, התאספו כ-100 ראשי ערים בחודש שעבר בוושינגטון הבירה במסגרת הסטודיו לחדשנות של ראשי הערים לשנת 2023. אחת מהמטרות של פסגת Bloomberg CityLab השנה הייתה לספק לראשי הערים סדנה מעשית עם בינה מלאכותית יוצרת, והזדמנות לעבוד יחד עם מומחים מובילים בתחום כדי לתכנן את השימוש בטכנולוגיה החדשנית הזו בצורה היעילה והאחראית ביותר בעיריות ובמועצות המקומיות. להלן כמה מהאסטרטגיות הרבות שנידונו בכנס:

• מינוי אדם שתפקידו יהיה לחקור שימושים ולשאול שאלות חיוניות.

• למידה דרך בדיקה מעשית של הטכנולוגיה – וחלומות גדולים.

• ביצוע הכנות מוקדמות והגדרת סייגים באופן שלא מדכא חקירה והתפתחות.

• הבנה כיצד עיריות משתמשות ב-AI נכון לעכשיו.

• יצירת מרחב (בטוח) להתנסות.

מינוי אדם שתפקידו יהיה לחקור שימושים ולשאול שאלות חיוניות

הנתונים מראים שראשי ערים נלהבים ללמוד יותר על בינה מלאכותית יוצרת וכיצד היא יכולה לשפר את עבודתם למען התושבים. לצד זאת יש להם גם חששות ודאגות והם זקוקים לעזרה מקצועית, במיוחד לגבי הפן הטכני. לאור זאת, מומלץ לשקול להקצות מישהו בתוך העירייה שיהיה איש קשר בכל הנוגע לבינה מלאכותית. משמעות הדבר היא שאדם אחד בצוות העירייה יוגדר לתפקיד בפועל, ותפקידו יהיה להתעדכן בטכנולוגיה הזאת ובחידושים בתחום ולחקור את היישומים המשתנים של הבינה המלאכותית.

"אתה לא חייב למנות לתפקיד דווקא מישהו עם כישורים טכניים מעמיקים", הסבירה בת' בלואר, סגנית הנשיא לחדשנות במגזר הציבורי באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ומנהלת מרכז בלומברג למצוינות ממשלתית ומרכז בלומברג לחדשנות ציבורית. "אתה צריך מישהו סקרן, שמסוגל להתנסות בטכנולוגיה, להוביל את הצוות, לשאול את השאלות הנכונות, ולחבר הלכה למעשה את הפרקטיקה של בינה מלאכותית עם הצורך בלמצוא פתרון בעיות".

למידה דרך בדיקת הטכנולוגיה – וחלומות גדולים

כדי להבטיח הבנה מקיפה ומעמיקה של בינה מלאכותית גנרטיבית, חובה לפשט את התהליך. לדברי פרופ' מיטשל וייס מבית הספר למִנהל עסקים בהרווארד, "לפני שאנחנו משתמשים בכלים האלה אנחנו מוכרחים לדעת כיצד אפשר להשתמש בהם ואיך אי אפשר. לכן ערים צריכות להימנע מלתת למחלקת IT בלעדיות על הנושא הזה, אלא להיפך – לדאוג שראשי הערים והצוותים שלהם יעסקו בטכנולוגיה הזאת ישירות ואולי אף יבקרו במוסדות ובעסקים מקומיים שכבר עושים שימוש ביישומי בינה מלאכותית. רק כך יוכלו מנהיגי העיר והצוותים שלהם, ועובדים נוספים בעירייה, להבין ולהרגיש לאן הטכנולוגיה הזאת הולכת.

ג'יימס אנדרסון מבלומברג פילנתרופיות. באדיבות בלומברג פילנתרופיות

נוסף על כך, מכיוון שהטכנולוגיה הזו משתנה לעיתים תכופות, ערים צריכות לשלב בתוך התוכניות שלהן בדיקות מתמשכות כדי לנצל בצורה הטובה ביותר את ההתקדמות הטכנולוגית. "אל תינעלו על התמונה שיש לכם כרגע בראש לגבי AI על סמך מה שאתה רואים היום, כי הדבר הזה מתפתח והולך ומשתפר", אמר וייס.

הרעיון הזה הוא עיקרון מרכזי במאמצים שמפעילה בואנוס איירס בעזרת הצ'אטבוט שלה שנקרא בּוֹטי. התושבים יכולים לשלוח לבוטי הודעות בוואטסאפ ולקבל גישה לשירותים עירוניים כמו אופניים שיתופיים. מליסה ברדה, האחראית בעירייה על מדיניות ציבורית מבוססת ראיות, אומרת שהם מבצעים בדיקות מתמידות כי "הכלים של היום עוברים אבולוציה, הם משתנים".

ביצוע הכנות מוקדמות והגדרת סייגים באופן שלא מדכא חקירה והתפתחות

לראשי ערים ומנהיגים עירוניים יש נטייה לא לצלול עמוק מדי לטכנולוגיות חדשות, מכיוון שבסופו של דבר ייתכן שיתברר שמדובר בטרנד חולף ולא משמעותי שלא מצדיק את ההשקעה. ואכן, גם לגבי בינה מלאכותית אולי יתגלה בהמשך שחלק ממערכי הנתונים ששימשו ומשמשים לאימון המערכות לא מייצגים נאמנה את המציאות ועלולים להוביל לתוצאות מוטות. למען האמת אפילו טעויות קטנות עלולות לפגוע באמון התושבים ובשירות הניתן להם. "אם תושבים שפונים אלינו ירגישו שהם מְתקשרים עם מכונה שרק מייצרת סיסמאות, אנחנו פשוט נאבד את האמון שלהם", אמר סנטיאגו גארס, מנהל מערכות המידע של בוסטון.

ערכת הכלים של בוסטון לשימוש בבינה מלאכותית מציגה שלוש הנחיות פשוטות: ראשית, אל תכללו מידע רגיש או סודי בהנחיות. לאחר מכן, חשפו את דרכי השימוש בכלי כך שהתושבים יהיו מודעים לכך. ולבסוף, בדקו את התוצאות של הבינה המלאכותית מבחינת דיוק ורגישות. הסייגים הפשוטים הללו משאירים הרבה מקום לשימוש בבינה מלאכותית, החל משימוש בטכנולוגיה לכתיבת תיאורי משרות ועד למאמץ מובחן לתרגם מילה ייחודית כדי לייצר תקשורת טובה יותר עם תושבים שדוברים שפות זרות.

הבנה כיצד עיריות משתמשות ב-AI נכון לעכשיו

כמעט כל עיר כבר שוקלת, בוחנת או מיישמת בינה מלאכותית גנרטיבית, ויש הרבה דברים שמנהיגי ערים יכולים ללמוד זה מזה על התהליך. מתן מקום לחילופי רעיונות אלה, יחד עם גישה לנתונים ולמומחי טכנולוגיה, הם המוקד של קהילת הלמידה הגלובלית החדשה של בלומברג פילנתרופיות – City AI Connect. לצד זאת, מנהיגים מקומיים צריכים גם לחפש בתוך העיר שלהם רעיונות והשראה. אחת הדרכים לעשות זאת היא לבצע סקירה של השימוש הנוכחי ב-AI בארגונים מקומיים הפועלים בעיר. העיר בוסטון עשתה זאת, ואפילו הקימה ערוץ Slack כדי לדון בפוטנציאל הבינה המלאכותית ובחסמים השונים ולעקוב אחר התקדמות הנושא. אחד הדברים שלמדו בעירייה הוא שאזרחים, חברי קהילה ופעילים מקומיים כבר עשו כברת דרך יפה בתחום. "זה כבר כאן, ולאנשים יש גישה לזה", אומרת בת' בלואר, "ולכן אין ספק שאנחנו מוכרחים לדעת איך משתמשים בזה".

יצירת מרחב (בטוח) להתנסות

בבואנוס איירס החליטה העירייה להתמקד בשלב הראשון רק בתחומים בעלי סיכון נמוך של שימוש בבינה מלאכותית – כדי לוודא שצ'אטבוטים וכלי AI אחרים שמְתקשרים עם מבקרים ותושבים לא פוגעים באמון הניתן בעירייה. ההנחה הייתה שעדיף להתחיל בנושאים שהם פחות רגישים ושנויים במחלוקת. זה דבר חשוב, בהתחשב בעובדה שלעיתים AI נוטה להציג מידע שגוי כעובדות גמורות. כלומר, ה-AI יכול להמציא דברים. נוסף על כך, בואנוס איירס נקטה אמצעי זהירות נוספים כדי למנוע מהטכנולוגיה החדשה להציג תוכן רגיש. "שכבת הביטחון הראשונה מוודאת שלא נכנס ולא יוצא מידע שאנחנו לא רוצים למסור", אומרת מליסה ברדה.

ערים שאין להן משאבים להטמיע אמצעי זהירות קפדניים, יכולות להתחיל להשתמש בבינה מלאכותית יוצרת במשימות בסיכון נמוך, כגון ניסוח מכתבים או חומרים ליצירת קשר עם הציבור באופן מהיר ויעיל יותר. אולם גם אז חשוב מאוד שבן אנוש יבדוק תחילה את החומרים שנוצרו, כדי להבטיח דיוק והתאמה לפני שהם ישותפו עם הציבור.

בשורה התחתונה, חשוב מאוד שראשי ערים יזהו את ההזדמנויות שבהן אפשר להשתמש בצורה בטוחה וזהירה בכלי AI, ולא ידחו את הטכנולוגיה הזאת. "אל תתחילו דווקא מהדבר הכי קשה והכי רגיש", מציעה קארה לפוינט, עתידנית ולשעבר אחת המנהלות של מכון המחקר ג'ונס הופקינס למערכות אוטונומיות בטוחות. "בחרו במשימות שהסיכון בהן נמוך אבל יש בהן פוטנציאל גבוהה להשפעה".